החלטה בתיק ת"א 21503-06-11

לאחר שנתתי דעתי לבקשת הנתבעת 3 (להלן:" קרנית") לחייב את הנתבעת 2 (להלן:" מגדל") בהוצאות עקב "האילוץ" להגשת כתב ההגנה, לתשובת מגדל ולתגובת קרנית - דעתי היא כי יש להיענות לכך, אם כי לא לסכום המבוקש. ואבהיר.

תאונת הדרכים מושא תביעת השיבוב בתובענה זו, אירעה ביום 11.2.04, כאשר הנהג הפוגע, נתבע מס' 1, פגע בחייל שהיה הולך רגל. מגדל שילמה לתובעת ביום 23.1.06, היינו כשנתיים אחרי התאונה, סך של 26,788 ש"ח, כתשלום חלקי במסגרת פניית משרד הביטחון. יש להניח, כי תשלום זה לא היה משולם לו סברה מגדל כי נהיגתו של הנהג הפוגע אינה מבוטחת עקב נהיגתו עם רישיון שאינו מתאים, כטענתה במענה לפניית ב"כ התובעת בטרם הגשת התובענה. מכל מקום, ממועד התאונה ועד להגשת התובענה ביום 11.6.12 חלפו למעלה משבע שנים, ועד להגשת כתב ההגנה של מגדל, ביום 9.1.12, חלפו כמעט שמונה שנים, וממועד התשלום ועד להגשת כתב ההגנה מטעם מגדל חלפו כשש שנים.

יצויין, כי מגדל הגישה ביום 28.2.12 כתב הגנה גם בשמו של הנהג הפוגע, היינו הגיעה למסקנה כי לנהג קיים כיסוי ביטוחי.

לדעתי היה למגדל זמן די והותר על מנת לבחון אם פוליסת הביטוח של הנהג הפוגע מכסה את הפגיעה בחייל, אם לאו. השתהותה לעשות כן ולהשיב לתובעת כי אין כיסוי ביטוחי לנהג הביאה את התובעת להגיש את התובענה גם נגד קרנית והצורך של קרנית להגיש כתב הגנה. לו הייתה מגדל בודקת מבעוד מועד, עוד טרם הגשת התובענה, ואין חולק כי עיתותיה היו בידיה, את שאלת הכיסוי הביטוחי, לא הייתה התובעת מגישה את התביעה נגד קרנית. נראה, כי המסקנה שקיים כיסוי ביטוחי הייתה ידועה למגדל, או אמורה הייתה להיות בידיעתה, בסמוך לפני התשלום ואולם לא טרחה לעדכן את באי כוחה. ובוודאי שהיה עליה לבחון את המצב המשפטי עם קבלת מכתב מטעם התובעת בטרם הגשת התובענה. (ראו גם המכתבים שנשלחו מקרנית למגדל שצורפו לבקשת קרנית ולא זכו למענה).

במצב דברים זה מסקנתה היא, כי יש מקום לחייב את מגדל בתשלום הוצאות ושכר טירחת עו"ד לקרנית. אכן, כטענת מגדל, היא אינה התובעת אלא המדינה היא זו שתובעת. ברם, על פי תקנה     511(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, "יחליט בית משפט...לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טירחת עורך דין והוצאות המשפט ... לטובת בעל דין אחר, אם לאו". משמע, בית המשפט יחליט לעניין הוצאות ושכר טרחת עורך דין ביחסים שבין ב עלי הדין ולאו דווקא רק ביחסים שבין התובעת לנתבעת.

אשר לגובה ההוצאות ושכר טרחת עו"ד. ב"כ קרנית טען, כי לקרנית נגרמו הוצאות בסך של 1,767 ש"ח, ואילו שכר הטרחה עבור הטיפול בתובענה, על פי ההסכם שבינו לבין קרנית, אם נמחקה או נדחתה התובענה והוגש כתב הגנה וקודם לשמיעת ראיות, יעמוד על סך של  3,573 ש"ח. ואולם, אם תרומתו של עורך הדין הייתה הגורם למחיקת התובענה או לדחייתה, אזי ישולם שכר טרחה ראוי כפי שייקבע על ידי מנכ"ל הקרן, על פי היקף עבודתו של עורך הדין,  וזאת עד לסך של 40,395 ש"ח.

לנושא גובה שכר הטרחה טענה מגדל כי קרנית לא הגישה תצהיר כי בכוונתה לשלם לבא כוחה סכום של ארבעים אלף ש"ח, ורק מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, וכיוון שקרנית הגישה כתב הגנה ואף הגישה הודעה לצד ג', אני מחייב את מגדל לשלם לקרנית סך של 1,767 ש"ח בגין הוצאותיה, ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,573 ש"ח.

למען הסר ספק, ההודעה לצד ג' ששלחה קרנית נמחקת לבקשתה.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ב, 05 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: